פורים ופסטיבל
מאת אלעזר שטורם
בסוף ימי החורף הקרים והגשומים, נקיים פסטיבל פורימי, ובו נחגוג במיטב אירועים מופעים ריקודים, הזמר הישראלי במיטבו , ישראלי, נחגוג עם ההומור היידי הנהדר, הרצאות ושאר דברים טובים לסיומו של החורף וכמובן את חג הפורים.
לכבוד הפסטיבל – ‘קרנבל’ שלנו, שאלתי את עצמי מניין המנהג של התחפושות בפורים? מה הקשר בין חגיגות הפורים לבין תרבות הקרנבלים באירופה ובברזיל? ! שאלתי את עצמי מהו הקרנבל? מהיכן המלה? איך התגבשה התרבות הפרועה של הקרנבלים האירופיים?
ראשית הקרנבלים כבר בעולם העתיק ההלני – יווני. היו אלה חגיגות שנמשכו בעת סיום החורף, ובהם פרקו כל עול. המסורת מתגלגלת לרומא ולאימפריה כולה.
או אז כולם אבלכולם היו יוצאים לרחובות וחוגגים עם יין ובירה, וכל הכללים היו מופרים. ראשי השלטון, היו מודחים מתפקידם ומישהו ממעד נמוך ולעיתים עבדים היו מתמנים לימי הקרנבל להחליפם. לעיתים המחליפים היו אף זוכים לקבל אל חיקם את אשת ראש השלטון המקומי או בעלי האחוזות ואז החגיגה הייתה מושלמת. היו לא מעט מקומות בהם היו מוציאים אחרי כן להורג את ה”מחליף” . הרי לא ייתכן כי העבד שהחליף את אדונו למספר ימים במיטתו, ימשיך לחיות.
הגלגול הבא של החגיגות הפרועות: החגיגות הפרועות נכנסות לתוך עולם הנצרות. הנוצרים , כידוע, אינם אוכלים בשר ארבעים יום לפני חג הפסחא ולא כאן נאריך.
הם אימצו לעצמם את הקרנבל הרומי העתיק. המלה קרנבל משמעותה בלאטינית: “הוצאת הבשר” או “התרחקות מהבשר”.
ואז לקראת ימי הצום, חוגגים. איך? מפירים את כל כללי האיסורים והחובות הרבים שהיו מוטלים בגין ה”מידות הטובות” הנדרשות. איסורי אכילה וסביאה, איסורי מין למיניהם, ושלל איסורים אזרחיים. הכל מותר. לצורך ההיפוך האנושי הם התחפשו בשלל תחפושות. הפוך, אז הפוך עד כלות הנשימה . שימו לב להופעת התחפושות!
עכשיו פורקים עול, כולם שווים, הנסיכים והשליטים אינם נסיכים אלא הם כאחד האדם. כולם בגובה העיניים.
כאשר הנוצרים פולשים לברזיל וכובשים אותה, הם מביאים את המנהג עמם. הברזילאים הילידים מאמצים את המנהג בחום אל ליבם יחד עם הנצרות . וכך נולד הקרנבל הברזילאי המפורסם בעולם. הקרנבל כיום מתקיים בדיוק בימי הקרנבלים העתיקים, הימים שלפני תחילת הצום הנוצרי הארוך
הייתה סיבה נוספת , נסתרת משהו שבאה מתחום התיאולוגיה: בהנחה שכולם ישרים והגונים ומכוונים ליבם לאביהם שבשמיים כל ימות השנה, הרי הם חפצו לאסוף חטאים. והרבה ככל שניתן. החטאים החדשים נרכשים, כדי שיהיו להם קצת עוונות וחטאים. שיוכלו לחזור בתשובה בארבעים ימי הצום שיבואו עליהם. אוספים עוונות ומעשי חטא מהגורן ומהיקב , תרתי משמע, או אז יש סיבות למעשי תשובה חסודים.
הן תודו שהרעיון יש בו גם משהו מפתה.הלוואי עלינו.
הייתה סיבה נוספת לכל הבכחנליה . מרוב איסורים דתיים, ומשום החיים הקשים של המוני העם, הייתה בפריקת העול הפרועה והיפוך התפקידים, גם הוצאת קיטור, אפשרות לפרוק עול, אופציה לחיים הטובים האסורים בכל ימות השנה. פסיכולוגים כיום מכנים את התופעה” איים בתוך השגרה”.
ניטשה הפילוסוף הגרמני הגדול , ראה בקרנבלים את ההתנגשות הגדולה בנפשנו: מזה אפולו אל יופי , הרפואה, האור ובקיצור כל מה שמייצג את הסדר והתרבות, ומזה דיוניסוס אל היין השמחה הייצרים והחטאים , כל מה שהוא חייתי בנפשנו. שני הכוחות מתנגשים בתוכנו. הקרנבלים הם הפורקן לכל אלה.
מכן אנחנו יכולים להתבונן גם בחג הפורים שלנו. המודל הועתק . כולל כמובן התחפושות. משם ייבאנו את המודל, בימיה”ב באירופה. החג בלבושו החדש , נפוץ בקרב כל היהודים. בעידון רב כפי שאנחנו יודעים. אצלנו , צדיקים שכמונו, על מנת לחגוג אין צורך לחטוא. זה עניין כמובן לגויים. יהודי טוב ומיטיב לא יהין לחלום על חטאים עם אשת הגביר של הכפר ביום הפורים !
סיפור קצר. הייתי נער בישיבה בגיל 16. בחג הפורים נסענו לביתו של מגיד השיעור שלנו שגר בבתי הונגרין בירושלים. אני שנאתי אותו ממש. אבל ממש. אמרתי לחברים תראו מה אעשה לו בביתו בחג הפורים.
שתינו יין כמנהג, ואז רקדנו סביב השולחן. אני עשיתי עצמי שיכור. עשיתי כל מיני שטויות ומעשי ליצנות, כמנהג שיכורים מאז ומתמיד. הרב ישב בראש השולחן ולא רקד איתנו. או אז לקחתי בקבוק יין וכשהגעתי לאחוריו, גחנתי מעליו והורקתי את הבקבוק פנימה לתוך חולצתו הצחורה. מרוב הלם הרבי לא הפריע לי .אמרנו קודם משהו על ההיפוך וההשתטות בעת הקרנבלים?
למחרת כמובן קיימו בירור איתי . בירור חמור וקפדני. אני העליתי טענה אחת: הרי זו מצווה על פי ההלכה לשתות ” עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” . קיימתי את מצוות הקרנבל היהודי. אי אפשר לבוא אלי בטענה בעניין. בסך הכל קיימתי את מצוות החג כלשונה וכרוחה.
יצאתי מהעניין פטור בנזיפה. הרבי ארלנגר לא שכח לי את המעשה אף פעם.
ולפסויבל “ימי הפורים” שלנו : על מעשי הפריצות וההוללות נוותר בפסטיבל הפורימי בנווה אילן. הפסטיבל יהיה מעודן . נצחק , נשיר, נרקוד ,אכן גם נשתה יין, וגם נשתתף במעט הרצאות. -הרי בלי רוח אי אפשר – והעיקר נחגוג את החורף שעומד לעבור מן העולם לשנה זו.
