הים הבלטי מסתיר מתחת לפני השטח סודות מסעירים מהעבר. זירת המאבק בין עמים סלאביים, סקנדינביים וגרמניים, הפכה את הים לאתר קרבות ומאבקי שליטה אך גם לציר מסחרי חשוב. הפלגה בין ערי הבירה השונות המצופפות לאורך ערי החוף של הים הבלטי חושפת עושר תרבותי אדיר שהותיר חותם עמוק בהיסטוריה האירופית בפרט ובהיסטוריה העולמית בכלל.
בשטח של 377 אלף קמ"ר בלבד, בהשוואה למשל לים התיכון שמשתרע על 2.5 מיליון קמ"ר, שוכנות שורה של ערי בירה – סנט פטרבורג, בירתה ההיסטורית של רוסיה הצארית, שטוקהולם, קופנהאגן, הלסינקי, טאלין וריגה – שרומזות על ימי הזוהר של חלק זה של העולם.
מסיבות היסטוריות וכן גיאוגרפיות, היו המדינות הבלטיות וכן חלק מהסקנדינביות האחרונות לאמץ אליהן את הנצרות, במאות ה-11 עד ה-13. בשל כך, נתנו את הטון באזור זה דתות פגאניות ולהן מיתולוגיה עשירה ביותר הטבועה בתרבויות המקומיות.
במאות ה-8 עד ה-11 היו אלה הוויקינגים שהיו לשליטי הים הבלטי והים הצפוני. כיורדי ים מיומנים ביותר וכן לוחמים עזים, פשטו הוויקינגים על חופי הארצות הבלטיות בחיפוש אחר אוצרות וטובין אחרים, ובכך גם חסמו מהשפעת תרבויות אירופיות מלהגיע. גם לאחר ירידת כוחם של הוויקינגים היה נתון הים הבלטי לחסדיהם של פיראטים שהפכו את הים לנתיב תחבורה לא בטוח, עד המאה ה-13 לערך.
קופנהאגן (נוסדה ב-1167) ריגה (נוסדה ב-1201), טאלין (1248) ושטוקהולם (1252), ערי בירה ששוכנות לחופי הים הבלטי, החלו להתפתח רק לאחר העידן הוויקינגי. הלסינקי (1550) וסט. פטרסבורג (1703) היו האחרונות להצטרף.
הגורם שניצח את הפיראטיות והפך את הים הבלטי לנתיב מסחר מרכזי היה ברית ערי הנזה, איחוד כוחות בין ערי מסחר וגילדות מקצועיות, שזיהו את הפוטנציאל המסחרי בשימוש בים הבלטי. הברית, שהחזיקה בצבאות חזקים, ייבאה למעשה חומרי גלם ממזרח לים הבלטי לאירופה וככל שהתעצמה כלכלית, כך זכו הערים שלחופי הים הבלטי לדחיפה כלכלית. ריגה, טאלין ובמידה רבה גם שטוקהולם חבות את התפתחותן מנקודות קטנות לערים לברית הזו. קופנהאגן הייתה יריבה לברית והתפתחה במקביל תוך שהיא מצרפת את השבדים והנורבגים לברית סקנדינבית נגד ברית הנזה, אולם האחרונים נותרו לדומיננטיים בים הבלטי עד סוף המאה ה-16.
הייתה זו האימפריה השבדית שדחקה את רגלי ברית הנזה והפכה לכוח הדומיננטי בים הבלטי. השבדים הקימו את הלסינקי בזמן ששלטו בפינלנד כעיר יריבה לטאלין שהייתה בברית הנזה. בשנים 1611 עד 1721 נהנתה שבדיה מהגמוניה אמיתית באזור אך זו הופרה על ידי עלייתה של אימפריה חדשה, רוסיה. מאז ועד לקריסת ברה"מ, היו הרוסים לדומיננטיים בים הבלטי.
סנט פטרבורג הוקמה כבירה של האימפריה החדשה, ומשם שלטו הצארים על רוסיה עד למהפכה הקומוניסטית. התיירים שצובאים על סנט פטרבורג, מקום מושבם של הצארים, נהנים משכיות חמדה מעולם הארכיטקטורה והאומנות שמעידים על היותה עיר בירה של מעצמה עולמית בעבר. ארמונות, קתדרלה וכנסיות ענק, עמוסים כולם ביצירות אומנות אדירים שמעידים על עושרם של הצארים.
שטוקהולם וקופנהגן אף הן היו ערי בירה של מעצמות ימיות. שמה של קופנהאגן, נמל הסוחרים, מעיד לא מעט על מיקומה ועל ההיסטוריה שלה. מכאן חלשו הדנים, באמצעות הברית עם השבדים והנורבגים, על שטח של 3 מיליון קמ"ר. העיר זרועה מגדלים וצריחי כנסיות, כמו גם ארמונות, ובה אחת האוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה, שהוקמה ב-1479.
עיקר התפשטותה של שטוקהולם, מבחינת שטח ואוכלוסייה אירעה רק במאה ה-19, לאחר ימיה האימפריאליים, אולם מוקד המשיכה של העיר הוא גמלה סטאן, העיר העתיקה, המקום שבו נולדה שטוקהולם. עם ההתפתחות המהירה במאה ה-19 הפכה העיר העתיקה לשכונת עוני, ורק לפני כחמישים שנה זכתה לשיקום ומיד הפכה לאטרקציה.
ריגה נותרה לאורך רוב ההיסטוריה עיר תחת השפעה תרבותית גרמנית, מהקמתה בתחילת המאה ה-13 תחת שלטונו של הארכיבישוף אלברט שהגיע מגרמניה, דרך שנותיה כעיר בברית הנזה ועד המחצית השנייה של המאה ה-19, שבה היתה 43% מאוכלוסיית העיר גרמנית. ב-1891 הפכה הרוסית לשפה הרשמית ודחקה את התרבות הגרמנית.
טאלין, בירת אסטוניה שתושביה קרובים בתרבותם לפינלנד, הייתה לעיר הצפונית ביותר בברית הנזה ולאחת הערים המבוצרות, עם חומות גבוהות ו-66 מגדלי שמירה.
יהודים החלו להתיישב בצורה משמעותית באזור הבלטי רק מהמאה ה-17, והקהילה היחידה מבין קהילות האזור שהגיעה למספרים משמעותיים הייתה יהדות לטביה שבשיאה הגיעה ל-190 אלף חברים, 7.5% מאוכלוסיית לטביה ערב השואה.
הפלגה בין ערי הבירה של הים הבלטי מעניקה לנו אם כן צוהר לשורה ארוכה של תרבויות אדירות בפרק זמן קצר יחסית, חוויה ייחודית ללא ספק.
למידע נוסף: קרוז לים הבלטי
