חיות מעניינות באיי גלאפגוס
קשה להתחרות עם המבחר המסחרר של בעלי חיים ייחודיים החיים בחופשיות ובהרמוניה עם הטבע באיי גלאפגוס.
לא בכדי ביסס צ'רלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, על מחקר מעמיק באיי גלאפגוס את תורת האבולוציה ואת תיאוריית הבררה הטבעית. מגוון מינים אנדמיים תוכלו לראות רק באזור האיים ולא באף מקום אחר בעולם. הנה 5 חיות מעניינות שקבעו כאן את משכנן.
רוצים לראות את החיות באי ? טיול מאורגן באיי גלאפגוס
איגואנה ימית
איגואנות ימיות הן אנדמיות לאיי גלאפגוס. ברבות השנים, אימצה האיגואנה הימית יכולות הישרדותיות ייחודיות לה, היא חיה במים ומחוצה להם. היא ניזונה מאצות מים ויודעת לשחות ולצלול.
דרווין תיאר את האיגואנות הימיות כך: " את סלעי הלבה השחורים פוקדות לעתים תכופות לטאות גדולות ומגושמות המעוררות גועל. הן שחורות כמו הסלעים הנקבוביים עליהם הן זוחלות ותרות אחר טרפם מהים. אני קורא להן "שדוני החשיכה". הן בלי ספק הולמות את אזור המחייה שלהן".
הצבע השחור של האיגואנות מסייע להן בספיגת חום לאחר שהן יוצאות מהמים. האיגואנה הימית היא מין מוגן על פי החוק של אקוודור.
סולה כחולת רגל
אוכלוסיית הסולה כחולת הרגל גדולה למדי באיי גלאפגוס ולכן, רוב הסיכויים שבמהלך הטיול שלכם לאיים, תפגשו בה ובתדירות גבוהה. הסולה נחנה בכנפיים ארוכות ומחודדות ובזנב דמוי משולש, יש לה צוואר עבה וחזק ועיניה צהובות ונחיריים המותאמים לצלילה. הסולה צדה דגים, בעיקר אנשובי וסרדינים. באיי גלאפגוס תפגשו גם בסולה אדומת רגל המבלה באוקיינוס השקט ונוחתת בחוף רגל למטרת התרבות.
אריה ים גלאפגוס
אין כמו להגיע לחופים המרהיבים של האיים ולגלות רובצים על שפת המים או הסלעים את אריות הים של גלאפגוס, מין אנדמי לאיים. הם חובבי שמש טרופית וסכנתם הגדולה הם דייגים וכרישים. אריות הים נחשבים לידידותיים ומתוקים ותוכלו להתקרב אליהם וכמובן להצטלם בחברתם. ניתן להבחין בקלות בין הזכרים לנקבות: הזכרים גדולים משמעותית מהנקבות ובעלי בליטה במצח.
צבי גלאפגוס
לא תוכלו לפספס את הצבים הענקיים של האיים אשר העניקו להם את שמם. גלאפגו היא מילה עתיקה בספרדית שמשמעותה "צב". הצבים כאן נחשבים לגדולים ביותר בעולם ומשקלם יכול להגיע עד 400 קילו ואורכם ל-180 ס"מ. תוחלת החיים של צבי האיים אף היא ארוכה. צב מקומי יכול לחיות למעלה ממאה שנה ולכן, נחשב גם לאחד מבעלי החוליות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר. כפי שדרווין שם לב: באיים הגבוהים חיים הצבים הגדולים יותר מאלה החיים באיים הנמוכים.
פינגווינים גלאפגוס
הכירו את זן הפינגווין היחיד שחי באזור הקו המשווה. הוא שורד הודות לקור שמביאים עמם זרם הומבלדט וזרם קרומוול (זרמי מים קרים). רוב הפינגווינים המקומיים חיים באיים פרננדיה ואיסבלה, סנטיאגו וסנטה קרוס. הם משתמשים בכנפיים לתנועה במים, ניזונים מדגים אך ישנים על היבשה. תוחלת חייהם נעה בין 15-20 שנה, אך לרוע המזל הם נמצאים בסכנת הכחדה – רבים מהם גוועים ברעב או נטרפים על ידי סרטנים, נחשים וכרישים.
