הוא נולד בשולי ההימלאיה בצפון בורמה, בגובה של קרוב ל-6,000 מטר ומסיים את דרכו באוקיאנוס ההודי. נהר האירוואדי, הנהר הראשי של בורמה הוא נהר בעל זרימה חזקה ביותר. במשך כמה חודשים הוא יונק מהמונסון כמו גם מהפשרת השלגים שמזרימה כמויות אדירות של מים, והספיקה עשויה להגיע ל-40 אלף מ"ק לשנייה. לכן ההמלצה היא, למי שמתכנן להפליג בנהר, היא להגיע בחודשים אוקטובר עד מרץ שאז הלחות נסבלת והנהר רגוע יחסית.

היסטורית היה הנהר, עוד במאה ה-6 לספירה, לנתיב חשוב במסחר בין שתי הענקיות, הודו וסין. הכלכלה הבורמזית נהנתה מהמסחר הזה. כמה מאות שנים לאחר מכן, באמצעות רשת של תעלות, הפכה בורמה ליצרנית חשובה של אורז לאורך הנהר, בעיקר בדלתא של הנהר במפרץ בנגל. באזור הדלתא חיים אנשי המון, קבוצה אתנית שחיה בעיקר בבורמה אך גם ישנם מאנשיה שחיים בתאילנד, והם קרובים אתנית יותר לחמרים בקמבודיה. אנשי המון שלטו בדלתא במשך מאות שנים, תוך מאבק במלכי בורמה השונים. לבסוף, עם הגעת הבריטים לאזור במאה ה-19, הם איבדו את השליטה.

גם בימינו מהווה הנהר נתיב תחבורה ומסחר חשוב, לאור העובדה שהתשתיות במדינה אינן מפותחות. המסחר מתנהל בחלקים גדולים של הנהר רוב ימות השנה, אך לא בשיא עונת המונסונים כשהזרימה מהירה ביותר. אזור הדלתא של הנהר שפותח על ידי הבריטים כמקור לייצור אורז מהגדולים והחשובים בעולם דאז, שימש ככזה לאורך השנים ובכך בעצם לא ניתן היה לפתח תשתיות תחבוריות הולמות.

במאי 2008 הוכה אזור הדלתא בציקלון באירוע קשה ביותר. לפחות 77 אלף בני אדם קיפחו את חייהם. 56 אלף בני אדם נחשבים עד היום לנעדרים. 2.5 מיליון בני אדם איבדו את בתיהם כתוצאה מהסערה.

אם אנשי המון הם הקבוצה האתנית המזוהה היסטורית עם אזור הדלתא של נהר האירוואדי, אז אנשי הבאמאר, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בבורמה והקרובה לטיבטים מבחינה אתנו-תרבותית, מזוהים עם האירוואדי עצמו, ועל גביו הם הגיעו לפני אלפי שנים מאזור טיבט לבורמה.

קרוז במימי האירוואדי הוא בעיקר מסע בזמן. בבורמה, מדינה שנאנקה תחת שלטון צבאי במשך 49 שנים ובשל כך לא זכתה לפיתוח התשתיות שלה ברמה מודרנית, אנשים עדיין חיים פשוטים של בני העולם השלישי, כפי שאפשר להיווכח במהלך ההפלגה.

נקודת התחלה פופולרית לקרוזים היא מנדליי, הלא היא בירתה של בורמה בימים שלפני הגעת הבריטים לאזור. במנדליי, כמו גם בערים רבות אחרות לאורך הנהר, אפשר להתפעל מהארכיטקטורה –  המקדשים, המנזרים, הארמונות והפגודות שמעטרים את בורמה בכל פינה אליה אנחנו מגיעים. הבודהיזם נוכח מאוד בחיים של בורמה. בהיסטוריה הבורמזית היו מספר ערים שזכו למעמד של עיר בירה בשלב כזה או אחר, ובשל כך זכו גם לפיתוח בימי הזוהר, שבא לידי ביטוי כמובן באופן הבנייה וההתפתחות של אותן ערים. מנדליי, עיר הבירה המלכותית האחרונה לפני הופעת הבריטים כבר נזכרה; סגאינג הייתה בירה של ממלכה קטנה במרחב הבורמזי בשם הזה במשך יובל שנים; אינווה, שהיתה עיר הבירה האימפריאלית של הממלכות של בורמה מהמאה ה-14 ועד המאה ה-19 לערך; העיר הגדולה ביותר בבורמה, ינגון (לשעבר רנגון), עיר בת שבעה מיליון תושבים, שוכנת לה בדלתא של הנהר, ושימשה מאז העידן הקולוניאלי באמצע המאה ה-19 ועד 2006 כעיר הבירה של בורמה. כל הערים הללו ממוקמות על האירוואדי.

אחד האירועים הקסומים המאפיינים את השיט בבורמה זו שירת הנזירים בבוקר, על רקע הפסטורליה של הנהר. סירות קאנו ורפסודות העשויות מעץ הטיק הן מחזה נפוץ באירוואדי. האווירה הקסומה הזאת מלווה את המפליגים לכל אורך הקרוז ומייצרת את אחת מההפלגות הבלתי נשכחות שניתן להעלות על הדעת.לכל .