השנה היא 732. צבא המונה רבבות חיילים שנלחמים עבור ח'ליפות בית אומיה יצאו מאנדלוסיה (ספרד) לכיוון צפון, בדרך להתעמת עם קרל "הפטיש", הלא הוא קרל מרטל מלך הפרנקים וסבו של קרל הגדול. אחד המחסומים שעמדו בפני הצבא המוסלמי אחרי שחצו את רכס הפירנאים היה נהר הגארון שיוצא מהפירנאים וזורם לו בדרום מערב צרפת. המוסלמים ניצחו בקרב שהתחולל ליד הנהר והיו בדרכם צפונה לקרב טור. לו היו מצליחים, הייתה אירופה כולה הופכת למוסלמית. בסופו של דבר הצליח קרל מרטל להביס את הכוחות שעמדו מולו וההתפשטות המוסלמית באירופה נבלמה, לפחות עד המאה ה-17.

נהר הגארון נשפך בסופו של דבר, בתום 647 קילומטרים של תוואי, לאוקיאנוס האטלנטי. אחד המאפיינים הייחודיים של הנהר הזה הוא התופעה שנקראת נחשול גאות. הכוונה היא לגל שמאפשר לגלוש נגד הזרם. מסתבר שזהו ספורט שקיים מאז שנות ה-70 ורק במספר מצומצם של נהרות בעולם בכלל ובאירופה בפרט, שניתן לבצע אותו.

בשמו של נהר הגארון נקשר פרויקט תשתיתי מיוחד במינו, שהקדים בזמנו את תעלת סואץ ותעלת פנמה, הלא היא תעלת גארון. קדמה לה תעלת מידי שנבנתה בשנים 1667-1681 בתקופת המלך לואי ה-14, שפתחה את הדרך מהים התיכון לעיר טולוז, שרחוקה כ-150 ק"מ מהים. הפרויקט הזה נחשב לפרויקט ההנדסי הגדול ביותר באירופה של המאה ה-17 והוא בתורו שלהב את דמיונם של מלכי צרפת בדבר האפשרות לחבר את טולוז גם לאוקיאנוס האטלנטי, מרחק של 230 ק"מ. 177 שנה לאחר סיום חפירתה של תעלת מידי, נחפרה תעלת גארון מטולוז, בתוואי מקביל לנהר. כעת, בפעם הראשונה בהיסטוריה, ניתן היה לעבור מהים התיכון לאוקיאנוס האטלנטי בלי לעבור במצרי גיברלטר, שנשלטו על ידי יריבה ותיקה של צרפת, ספרד.

התעלות הללו זכו זה מכבר למעמד של אתר מורשת מוגנים של אונסק"ו, ומדי שנה עוברות כאלף ספינות בין הים התיכון לאוקיאנוס האטלנטי, חלק נכבד מהם תיירים. בשנת 1970 למשל היו רק 12 ספינות בענף התיירות המקומי. כיום ישנן כבר 450 ספינות ונראה שהענף רק גדל, לשמחת העיירות שבאזור, שמתפרנסות מהתעלה.

שתי ערים חשובות בדרומה של צרפת שוכנות לגדתו של הגארון ויכולות לפאר כל קרוז– טולוז ובורדו. בעיר טולוז נפגשות כאמור תעלת מידי ותעלת גארון ובה אפשר להתרשם מן הפרויקטים ההנדסיים הללו. טולוז נחשבת לבירת האוויר והחלל האירופית משום שהנהלת וחלק נכבד מקבוצת אירבוס שוכנים בה, יצרנית המטוסים ATR, מרכז החלל של טולוז, יצרני לווינים, גלילאו (מערכת הניווט הלוויני של האיחוד האירופי), ושורה ארוכה של חברות ומפעלים בתחום. גם המרכז האירופי של אינטל נמצא בעיר.

בורדו היא אחת מערי הבירה של ענף היין בעולם – 10,000 יצרני יין ו-13 אלף מגדלי ענבים מתגוררים בבורדו רבתי, מייצרים 850 מיליון בקבוקי יין בשנה המתורגמים ל- 14.5 מיליארד יורו. היין היקר ביותר שאי פעם נמכר היה שאטו לאפיט בורדו משנת 1787 שנטען שהיה בבעלותו של השגריר האמריקאי בצרפת ונשיא לאחר מכן תומס ג'פרסון. הוא נמכר ב-156 אלף דולר, למרות שלא ניתן לשתות אותו.

בבורדו נערך יריד היין החשוב בעולם הוינקספו (vinexpo) ולבורדו יש גם מה להציע בתחום הארכיטקטורה – מספר הבניינים ההיסטוריים בשימור בבורדו שני רק לפאריס בכל צרפת, 362 בסך הכל.

קרוז מומלץ בנהר הגארון שיוצא מבורדו וחוזר אליה, יכול לארוך שישה ימים. במהלך השיט ניתן להתרשם מעוצמת תעשיית היין באזור, מנופים מנוקדי טירות ובקתות דיג ואולי גם לראות את נחשולי הגאות. עבור הישראלים הגארון אינו מוכר דיו, אך השיט בנהר הוא בדיוק מה שהרופא ירשום לחובבי היין הצרפתי והנופים של דרום צרפת.