הפירמידות של גוימאר

בשנת 1998 נפתח לראשונה לציבור אתר ארכיאולוגי שבו ממצא מרתק ומיוחד – בעיר גוימאר שבאי טנריף, אי המשתייך לקבוצת האיים הקנאריים,נחשפו שש פירמידות עשויות מאבני בזלת  שנבנו ללא שימוש במלט, ככל הנראה מתוך תשע פירמידות שנבנו בסך הכל. המקום מכונה הפארק האתנולוגי של גוימאר והוא פרי יוזמתו של ת’ור היירדאהל, הרפתקן וחוקר נורבגי, שהגיע ב-1990 לאיים בעקבות מאמר שקרא בעיתון אודות הפירמידות. במקום ישנו מרכז מבקרים והפארק כולו משתרע על כ-65 דונם.

היירדאהל חקר במשך עשרות שנים את הקשר שבין הפירמידות במצרים לאלה שבדרום אמריקה, והתגלית באי טנריף, שנמצא באוקיאנוס האטלנטי, חיזקה את התיאוריה שלו. כדי להוכיח את הקשר בין שתי התרבויות אף ערך מסע ימי תוך שימוש בלעדי בטכנולוגיות של העולם העתיק והוכיח כי ניתן היה לערוך את המסע הימי, והאיים הקנאריים יכלו לשמש כנקודת עצירה בדרך, בנתיב הקצר ביותר. במרכז המבקרים ניתן לצפות בהעתקים של ספינות של גוימאר כולל העתק של הספינה שעשויה מפפירוס, רע 2, שבה השתמש היירדאהל ושכמוה היו במצרים העתיקה.

בניגוד לפירמידות המוכרות יותר במצרים ובאמריקה הלטינית, הפירמידות בגוימאר נמוכות וצורתן מזכירה יותר טרסות מאשר צלעות של פירמידה. זה אינו האתר היחיד בטנריף שבו נמצאו שרידים לפירמידות הללו, באותה שיטת בנייה ואותם חומרים. מה מקורן של הפירמידות, על כך יש מחלוקת. ישנם ממצאים רבים המעידים כי הבנייה נעשתה בעידן המודרני כולל חומרים שנמצאו במקום שמתוארכים למאה ה-19 והמאה ה-20, ואילו אחרים המנסים לייחס מקור קדום יותר לפירמידות. אלו הסבורים אגב שהבנייה של הפירמידות היא מודרנית אף פיתחו תיאוריה בדבר פולחן שקשור לבונים החופשיים או לארגון סודי אחר סביב הפירמידות האלה. בעבר אף נטען כי הפירמידות האלה הן בסך הכל מצבור של אבנים שהתושבים המקוריים של העיר ערמו כשביקשו להסירן מדרכם עת בנו דבר מה. תיאוריה זו נדחתה על ידי חוקרים בטענה שישנה חשיבה מתוחכמת מאחורי הארכיטקטורה של הפירמידות כולל הזווית שבהן נבנו הפירמידות ביחס לתופעות אסטרונומיות כמו שקיעה וזריחה ביום הארוך ביותר בשנה או הקצר ביותר.

פירמידות דומות במראן, וכן במידותיהן ובחומרים שמהן נבנו, נמצאו במאוריציוס. גם במאוריציוס יש המאמינים כי מקור הפירמידות הוא בסיכול אבנים על ידי מקומיים, כדי לפנות מקום לגידול קני סוכר. אולם העובדה שגם הפירמידות הללו נבנו תוך הפגנת ידע ארכיטקטוני שוללת את ההנחה שמדובר בסיכול אבנים אקראי. כך נולדה תיאוריה נוספת בדבר המקור של הפירמידות והיא שהיתה תרבות ימית חזקה שאנשיה עברו בין איים והותירו את חותמם התרבותי.

מדובר בנקודת משיכה תיירותית – בפארק ביקרו בשנת 2016 מעל 4 מיליון מבקרים ובסך הכל פוקדים את טנריף כחמישה מיליון בני אדם בשנה.

מי שמבקר בטנריף, מגלה שישנם עוד כמה מקומות שכדאי לבקר בהם מבחינה תיירותית. הר הגעש השלישי בגודלו בעולם, הלא הוא הר הטיידה, המתנשא לגובה של 3718 נטר. הר הגעש הפעיל הזה נושא בעוד כמה תארים כגון ההר הגבוה ביותר בספרד, ההר הגבוה ביותר מבין האיים שבאוקיאנוס האטלנטי.

הרוצים להשתתף בקרנבל גדול וססגוני כמו בריו דה ז’ניירו בלי לטוס כל כך הרבה שעות, יכולים לתזמן את הביקור בטנריף לחודש פברואר עת מתקיים הקרנבל המקומי שנחשב לשני בגודלו בעולם בזכות מיליון בני האדם שפוקדים אותו בכל שנה.

מאחר שטנריף מתוירת ומשתייכת לספרד שבאיחוד האירופי, השהייה בה נוחה ונעימה לתיירים. האקלים המקומי חמים עד חם לכל אורך השנה, החופים יפים וישנם אפילו שרידים של קהילה יהודית קטנה.

הדפסה