צפון קוריאה, דיקטטורה סטליניסטית שהתאפיינה בניתוק משאר העולם, פותחת את שעריה בשנים האחרונות לביקורי תיירים, שמגיעים בעיקר ממדינות המערב. צפון קוריאה מארחת כיום כ-100 אלף תיירים בשנה, והיעד המוצהר הוא להגיע לשני מיליון תיירים עד 2020.
השינוי במדיניות הצפון קוריאנית לא יכול היה להתרחש בכהונת קים ג’ונג איל, אביו וקודמו של המנהיג הנוכחי קים ג’ונג און, בטח לא בזמן הסב המייסד קים איל סונג. צפון קוריאה דווקא הצליחה בשנותיה הראשונות כמדינה קומוניסטית ועד שנות השבעים להציג צמיחה כלכלית מהירה. בשנת 1955 הציג קים איל סונג לעמו את האידיאולוגיה הייחודית שלו, הג’וצ’ה. על פי תורת הג’וצ’ה היה מוטל על צפון קוריאה לפעול כדי להגיע לעצמאות בשלושה תחומים. עצמאות פוליטית, עצמאות כלכלית ועצמאות ביטחונית. היישום הביא את צפון קוריאה להקמת תעשיית נשק כולל יכולת גרעינית משוכללת ביותר אך גם לקריסה כלכלית מהדהדת. העצמאות הפוליטית הפכה את צפון קוריאה למדינה מבודדת ביותר שתלויה בסיוע חיצוני כדי להאכיל את תושביה.
מסורת הג’וצ’ה חיה ונוכחת עד היום בצפון קוריאה ולמרות הנזק הרב שנגרם למדינה ולתושבים כתוצאה מהניסיון לייצר משק אוטרקי, היא מקור לגאווה מקומית. שלושת דורות המנהיגים בצפון קוריאה זוכים במדינה למעמד של אלים ממש. מיתוסים הכרוכים סביב דמותם מתארים יכולות לא אנושיות שבהן ניחנו המנהיגים.
הצפון קוריאנים רעבים למטבע קשה ולכן פותחים את שעריהם במשורה, תוך הכתבת כללים ברורים לשוהים הזרים במדינה. אחד הכללים הוא שמי שמגיש בקשה לבקר בצפון קוריאה יודע שמשרד התיירות יצרף אליו שני מדריכים מקומיים, שתפקידם הוא לוודא שהתיירים נוהגים כיאות. כלל נוסף אוסר על התיירים לצלם את הראש של אחד מהמנהיגים, ללא הגוף.
אי שמירה על הכללים, כפי שלמדו על בשרם מספר תיירים, בעיקר אמריקאים, עשוי לגרור למעצר ואף לגירוש מהמדינה.
בעיה נוספת היא שיחה על פוליטיקה, ובעיקר עם המלווים. מצד אחד לא ניתן לשנות את הדעה שלהם מאחר שהם נתונים מיום שנולדו לשטיפת מוח. הבעיה היא שאחרי שהם ישמעו אי אילו דברים אז הם עלולים להיעצר ולהיענש.
מי שמבקר בצפון קוריאה ועוד לא הבין היכן הוא נמצא, שיקפיד שלא לומר דברים “חתרניים” אפילו בחדר המלון שלו. הצפון קוריאנים מאזינים איפה שרק יוכלו.
המדינה המסוגרת טרם נפתחה לחלוטין עבור תיירים, ויש להניח שזה גם לא עומד לקרות בקרוב. עם זאת, יש יותר מקומות לבקר בהם מאשר לפני כמה שנים. רובם ככולם מתייחסים למנהיגיה של צפון קוריאה.
- האנדרטאות בגבעת מאנסו – צמוד למוזיאון המהפכה ניצבים להם שני פסלים בגובה של 22 מטר, האחד של מייסד צפון קוריאה קים איל סונג, והשני בנו-יורשו קים ג’ונג איל. במקור נבנה רק פסלו של קים איל סונג ב-1972 אולם לאחר מות בנו ב-2011 נבנה פסל של קים ג’ונג איל בזמן שאת קים איל סונג “הפכו” למבוגר יותר.
- כיכר קים איל סונג וקשת הניצחון שמציינת את המאבק ביפן בשנים 1926-1945. למעשה קוריאה היתה כבושה כבר ב-1910 אולם קים איל סונג הקים תנועה נגד היפנים ב-1926 ולכן זו ההיסטוריה הרלוונטית בצפון.
- מאנגיונגדאה – כפר הולדתו של קים איל סונג. הכפר הוא מעין פרבר של פיונגיאנג הבירה וזכה לפיתוח בשל הייחוס שלו.
- המאוזוליאום של קים איל סונג – קברו של המייסד הוא הדבר הקרוב ביותר לאתר דתי במדינה הקומוניסטית. התיירים מתבקשים להגיע לשם בלבוש מוקפד.
- האזור המפורז בין צפון קוריאה לדרומה, האזור הממוקש ביותר בעולם.
- הר קומגאנג – המקום שניתן לבצע בו טרקים קצרים.
אחד המאפיינים הבולטים של ההנהגה הצפון קוריאנית היא היותה נתונה לגחמות המנהיג העליון. כפי שנפתחה לתיירים היא עשויה גם להיסגר יום אחד, ולכן מי שמתכנן לנסוע לצפון קוריאה כדאי לו שיזדרז.
