למרות שהקרבה הגיאוגרפית מובילה למחשבה שזו בעצם יישות אחת, מידת ההבדל בין הארצות הללו היא גדולה באופן מפתיע במונחים של מוצא אתני, שפה, דת והיסטוריה.

אחת התגובות המקובלות על המבקרים בארצות אלו היא ההפתעה. המטיילים מופתעים מהעניין והיופי שיש בארצות אלו ושהצעיף הכבד של מסך הברזל היה אטום כ”כ שרובנו במערב נותרנו בורים לארצות אלו ולתרבויות שלהם.

הפתעה נוספת, גם לתייר הישראלי אשר עדיין ממעט לבקר באזור, הוא הקשר היהודי לאזור.
במשך כ- 500 שנים התפתחו באזור הבלטי קהילות יהודיות שנחשבו לגדולות ולחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו. בלטה מעל כולן קהילת יהודי ליטא שהייתה בעלת ייחודיות משלה, ונודעה כמעוז הלמדנות התורנית והישיבות הגבוהות, לצד השכלה חילונית לא-תורנית.

בפתח ספרו “יהדות ליטא” כותב פרופ’ יוסף קלויזנר על “החידה ליטא”. ליטא הקטנה, ליטא הענייה, ליטא שמספר יהודיה היה מועט לעומת מספרם בפולין, אוקראינה, ורוסיה, מניין לה השפעה עמוקה זו על קיבוצי היהודים הגדולים והעשירים ממנה? ליטא יהודית קטנה זו , נעשתה חידה גדולה בעיני”.

אולי, חלק מפתרון החידה הזו היתה הדואליות שהתפתחה בקהילות הללו. מצד אחד מספר מפתיע של מנהיגים תורניים רוחניים גדולים שהיו מהמפורסמים והגדולים שברבני העם היהודי והראשון שבהם היה הגאון מוילנה (הגר”א). בישיבות ליטא המפורסמות (טלז, פוניבז’ ועוד) למדו אלפי תלמידים ומהן יצאה תורה לכל בית ישראל. לדעת חוקרים ידועים הושגה עליונותה של יהדות ליטא על כל קיבוצי ישראל האחרים כתוצאה מהעובדה כי לימוד התורה נפוץ שם לעומק ולרוחב יותר מאשר בכל מקום אחר. בערי ליטא ובעיירותיה היתה התורה נחלת הרבים – נחלת הכלל.

מצד שני היו אלו שחלמו ופעלו כדי להשתלב בתהליכי הפתיחות והמודרניזציה של התרבות האירופית, או לחלופין, לעצב אדם חדש ועולם חדש. ביניהם היו אליעזר בן יהודה– מחייה השפה העברית, אברהם מאפ”ו- סופר מהעיר קובנה , לאה גולדברג– מגדולי המשוררים העבריים, מנדלי מוכר ספרים- שם העט של הסופר יעקב אברמוביץ, אבא קובנר– משורר עברי מאוקראינה, מנהיג הפרטיזנים ואחד מלוחמי גטו וילנה, א. סוצקובר– מחשובי המשוררים בשפה היידיש, שלום רבינוביץ (שלום עליכם), דוד פרישמן ואחרים.

טיול “תרבותו” בארצות הללו, הוא מסע בזמן בהיסטוריה ובתרבויות המגוונות שלהם יחד עם היבטים של עומק באחת הקהילות המשפיעות ביותר על העם היהודי ושהשפעותיה ניכרות עד עצם היום הזה.