הקהל שעמד בתחנת הרכבת בטוקיו ב-1 באוקטובר 1964 בשעה 10 בבוקר היה נרגש ביותר כשהגיעה הרכבת המיוחלת. הייתה זו נסיעת הבכורה של “רכבת הקליע” היפנית, השינקאנסן, פאר הטכנולוגיה של מדינה שעמדה בהריסותיה 19 שנה קודם לכן, עדות לשיקום המזהיר שלה בדרך להפוך למעצמה כלכלית עולמית. עד אז נדרשו שבע שעות נסיעה כדי להגיע מאוסאקה, העיר השנייה בגודלה ביפן, לעיר הבירה טוקיו. השינקאנסן עשתה זאת ב-4 שעות.
רכבות הקליע, שיכולות להגיע למהירות של 320 קמ”ש, החלו לפעול לקראת האולימפיאדה בטוקיו שהחל שבוע וחצי לאחר אותה נסיעה והתגלו כהצלחה למן ההתחלה. עם יותר מ-150 מיליון נוסעים בשנה כיום, ו-5 מיליארד נוסעים ב-50 שנות הפעילות של הרכבת.
יפן באותם ימים חוותה צמיחה מהירה וחסרת תקדים שכמוה רק הסינים חוו עשרות שנים מאוחר יותר. במסגרת זו נוצר הצורך לשנע מיליוני עובדים אל עיר הבירה טוקיו, שהפכה במהירות למטרופולין הגדול בעולם דאז, תוך שהיא למעשה “מספחת” אליה יישובים קטנים יותר בדרך.
אחת התופעות הבעייתיות שנגרמו מגידולה המהיר של טוקיו, בין היתר כתוצאה מהפעלת הרכבת המהירה שקיצרה את זמני הנסיעה מהפריפריה, זו בועת הנדל”ן האדירה שהפכה את המגורים בטוקיו ליקרים בעולם.
הרכבת הצליחה לחסוך זמן רב ופקקים ובכך תרמה את תרומתה להתעצמות הכלכלית היפנית, אולם ביפן לא נחו על זרי הדפנה והרחיבו כל הזמן את תשתית הרכבות המהירות, תוך חיפוש אחר טכנולוגיות מתקדמות שיביאו לשיפור נוסף במערכת הרכבות.
רכבות המאגלב כפי שהן מכונות בקיצור, או רכבות הריחוף המגנטי, בעצם מרחפות כמה סנטימטרים מעל ה”פסים”, על עיקרון ששני מגנטים דוחים אחד את השני. תחתית הרכבת והפסים הם אלקטרו-מגנטים שיוצרים את האפקט הזה. היתרון הוא שבכך אין למעשה את החיכוך שיש לרכבת רגילה על הפסים ולכן ניתן להגיע למהירויות עצומות. היפנים מחזיקים כיום בשיא העולמי עם 603 קמ”ש שהושג ב-2015 במהלך נסיעת מבחן, עת עברה הרכבת מרחק של 1.8 ק”מ ב-11 שניות בלבד. כדי לסבר את האוזן, קו הרכבת המהירה מתל אביב לירושלים שאמור לפעול החל מאביב 2018, יסיע נוסעים למרחק של 57 קילומטרים בתוך חצי שעה. אם הרכבת היפנית הייתה נעה בקו זה, הנסיעה במהירות כזו הייתה אורכת 5 דקות ו-40 שניות בלבד.
סיפור פיתוח הרכבות המהירות קשור קשר הדוק להתרחשויות בצמרת של הכלכלות הגדולות בעולם. בשנות ה-60 הדהימה יפן את העולם עם הרכבות המהירות והמדויקות ועם התחנות הנקיות ביותר בעולם. יפן הייתה בחזית הטכנולוגיה, אולם 25 שנה לאחר השקת הרכבות המהירות היא שקעה במיתון שממנו עוד לא התאוששה לחלוטין. במקביל החלה סין את הריצה המהירה שלה לכיוון הצמרת העולמית שהתבטאה בין היתר, גם בהשקת רכבות ריחוף מגנטי שאוחזות בתואר הרכבות המסחריות המהירות ביותר בעולם כיום, עם מהירות שיא של 431 קמ”ש. הרכבת שמחברת את שדה התעופה של שנגחאי לעיר, קו של כ-30 ק”מ, הושקה ב-2002, ימי הצמיחה המהירה בסין. כעת זוהי יפן, שבשנים האחרונות עושה ניסיונות לחזור לפסים של צמיחה מהירה, המעוניינת להשיב לעצמה את ההובלה בתחום הרכבות המהירות ביותר.
אחד מהאתגרים שאיתם היו צריכים להתמודד מתכנני רכבת המאגלב היפנית הוא הטופוגרפיה הלא נוחה בעליל של יפן בכל הקשור לתחבורת רכבות. יפן היא מדינת איים הררית שנעדרת את מרחבי המישור העצומים שקיימים במדינות כמו סין, ארה”ב או רוסיה. מישור זה בדיוק מה שרכבת צריכה יותר מכל לצורך התקדמות מהירה, ולכן 86% מהקו המתוכנן יעבור תחת האדמה.
מומלץ להתרשם מרכבות ותחנות רכבת במסגרת טיול מאורגן ליפן
