yes

יואנינה

יואנינה

רק בשנת 1913, בעקבות מלחמת הבלקן השנייה צורפה יואנינה (Ioannina)-העיר המרכזית שבמחוז אפירוס, ליוון. 9 שנים לאחר מכן, בעקבות תבוסת יוון במלחמה עם טורקיה וחתימת הסכם לוזאן, בוצעו חילופי אוכלוסין והטורקים בעיר הוחלפו בפליטים יוונים מטורקיה. משתי עובדות היסטוריות אלו, קל להבין, למה הצפון הוא יוון האחרת.

את העיר שנוסדה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטינוס השני, כבשו במאה ה- 13 השליטים הביזנטים שנמלטו מקונסטנטינופול וכינו אותה בשם: נסיכות אפירוס.בתקופה זו פרחה העיר והפכה למרכז תרבותי ומסחרי, עד שאיבדה את כוחה וירדה מגדולתה.
בשנת 1479 נפלה העיר לידי העות’מאנים. השלטון הטורקי בחוכמתו, היה סובלני לאוכלוסייה היוונית והיהודית וכך שבה יואנינה לפרוח ולהוות שנית מרכז פיננסי בייצוא סחורות, בעיקר ממלאכת יד ודברי אמנות.
בשנת 1789 קיבל עלי פאשה- השליט האלבני העריץ, את השלטון ביואנינה מידי העות’מנים. בשנת 1820 שלח עלי פאשה שליחים שרצחו מתנגד פוליטי שלו בקונסטנטינופול. דבר זה העלה את חמת הסולטאן שדרש מעלי פאשה להתפטר, וכשזה סירב שלח הסולטאן צבא שצר על יואנינה במשך 15 חודשים. עלי פשה הסתגר במנזר על האי ניסאקי. לבסוף שלחו הטורקים סוכני חרש שהצליחו להסתנן למעונו ולרצוח אותו. המנזר בו נרצח עלי פאשה באי ניסאקי שבלב אגם פאמבוטיס, משמש כיום כמוזיאון המתאר את תקופת שלטונו של העריץ. בקירות הקומה השנייה אפשר עדיין להבחין בחורי היריות שהרגו אותו. בקרו גם במבצר של יואנינה, במסגד אסלאן פשה שהוא מוזיאון אתנוגרפי בשלל מוצגים מהתרבות היוונית, מוסלמית ויהודית. אם יוותר עוד זמן, קנחו בביתו של עלי פאשה שהיווה הרמון ל- 300 נשותיו.
יואנינה של היום היא עיר גדולה,  נעימה ותוססת, בעלת טיילת ועיר עתיקה. ברובע העתיק מפוזרים בתי קפה ומסעדות. בזכות האוניברסיטה הממוקמת כאן, ישנה בעיר אוירה צעירה ושמחה. בביקורכם בעיר, אל תוותרו על טעימת “אנוסטרו קאסיו”- גבינה צהובה מעורבת העשוייה מחלב עיזים וחלב כבשים ומתובלת בפפריקה מקומית מעולה. אם אחרי הגבינה יבוא לכם משהו מתוק, טעמו את הבקאלווה המצויינת והמיוחדת של איזור יאנינה וחבל אפירוס.
הנקודה היהודית. התיישבות היהודים ביואנינה, כמו בערים יווניות רבות, החלה כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. הם דברו בניב רומניוטי המכונה יווניטיקה והיה להם נוסח תפילה משלהם. עם גירוש ספרד הצטרפו לקהילה אך מעט דוברי לדינו, והקהילה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שמרה על הנוסח הקדום שנהגו בו יהודי ביזנטיון.
בתחילת המאה ה-20 היגרו חלק מהיהודים לארצות הברית וחלקם הגיע ארצה בשנת 1925 לשכונת אהל משה בירושלים.
ערב מלחמת העולם השנייה, מנתה הקהילה למעלה מ-2,000 איש. במרץ 1944, נצטוו כל יהודי יואנינה להתרכז ליד חוף האגם, הם הועלו על רכבת, הוסעו הישר אל אושוויץ-בירקנאו ועוד באותו יום הוכנסו רובם לתאי הגזים. מכל הקהילה, שרדו את המלחמה 181 יהודים בלבד.
כיום יש ביואנינה קהילה של פחות מ-50 יהודים. קיים בית כנסת אחד ששופץ בתרומת יוצאי יואנינה בארץ ובארצות הברית. בית הכנסת סגור רוב ימות השנה, פתוח לתיירים ובימים הנוראים, שם מתקיימות תפילות בנוסח הרומניוטים. בבית הכנסת טבלות שיש ובהן חקוקים שמות הניספים.

2015-06-18T12:39:36+00:00