ליסבון (Lisbon) היא בירתה וליבה של פורטוגל.העיר, שכונתה פעם “מלכת הימים”, משתרעת על חופו של ים הזהב, אליו מגיע גם נהר טז’ו הנשפך אל האוקיינוס האטלנטי. קשה להקיף את בירת פורטוגל בסיור של יום אחד. אבל יום אחד מספיק כדי לבקר בכמה מהאתרים הבולטים בה ולגלות שהעיר הנעימה מציעה לתייר מגוון רב של חוויות. הפורטוגלים כבשו את העיר, הניצבת על שבע גבעות, מידי המוסלמים (המורים) בשנת 1147. אבל ההיסטוריה המוקדמת שלה מתחילה עוד מימי הפיניקים ואחר כך הרומאים. ממצודת סאן ג’ורג’ה נשקף מראה פנורמי נפלא של העיר ושל הנהר. על מדרון הגבעה, מתחת לחומות המצודה, רובץ אלפאמה, הרובע העתיק ביותר בליסבון, שברחובותיו הציוריים, הצרים והמתפתלים נדמה כי הזמן עצר מלכת.
ליסבון שרדה כמה רעידות אדמה שהאחרונה שבהן, ב-1755, מחקה כמעט לחלוטין את חלקה המרכזי של העיר, הבאיקסה. הרובע נבנה מחדש בתכנון מהפכני לאותם זמנים – עם רחובות ישרים ורחבים הנחצים בזוויות ישרות. היום זהו רובע הפאר של העיר.
בחלק הדרומי של ליסבון נמצא הפרבר בלם, על שמה של בית לחם. במאה ה-16, בעידן התגליות הגיאוגרפיות הגדולות, הפליגו מכאן ציים לכל רחבי תבל. על הכניסה לעיר הגנה המצודה האלגנטית טורו דה בלם.
עוד יצירת פאר ארכיטקטונית מאותה התקופה היא מנזר ג’רום הקדוש, שם קבורים המשורר קמואש, המכונה “שקספיר הפורטוגלי”, ויורד הים הדגול ואסקו דה גאמה.
ב-1998 אירחה ליסבון את התערוכה הבינלאומית אקספו, בפארק דוס נאסואס, מרכז ירידים שנבנה במיוחד לרגל התערוכה. הפארק הוא מקום מצוין לבילוי משפחתי. נמצא בו האוקיינאריום הגדול באירופה ומגיע אליו הגשר התלוי מודרני, הקרוי על שמו של ואסקו דה גאמה, שאורכו 17.2 ק”מ. אחת האטרקציות הנוספות היא רכבל שבאמצעותו עולים למגדל ואסקו דה גאמה, המתנשא לגובה 140 מטרים.
אי אפשר לבקר בליסבון בלי לבקר באחד מהמועדונים או המסעדות שבהם מושמע הפאדו, הרומנסה הפורטוגלית. כל שיר הוא סיפור קטן על אהבה או על החיים בכלל.
