לצ’ה, המכונה “פירנצה של הדרום”, קרויה על שם אבן הלצ’ה הוורדרדה שממנה בנויים מרבית בנייני העיר. היא בנויה בסגנון הבארוק המעודן והייחודי המכונה “בארוקו לצ’זה” שמצטיין במראה פחות מצועצע.
בעיר העתיקה מצטופפים מבנים מכמה תקופות, לפעמים אחד על הריסות השני. במתחם של כ-5 ק”מ מרובע ניצבים עשרות בניינים מהמאות ה- 13 ועד ה- 19, ביניהם כנסיות עמוסות לעייפה בשלל עיטורים ועמודים ברוקיים שמעניקים לרובע את המראה האופייני לו. העיר ידועה גם כמרכז השכלה, ויש בה אוניברסיטאות, בתי קפה ובארים המשמשים בין היתר גם את 60 אלף הסטודנטים המתגוררים בה ותורמים לאווירה השוררת בה. חובה לראות את בזיליקת סנטה קרוצֶ’ה, שחזיתה המהממת היא פאר אדריכלות הבארוק של לצ’ה. פיאצה דל דואומו נחשבת לאחת הכיכרות היפות בדרום איטליה, ובה קתדרלה מהמאה ה-12, עם מגדל פעמונים הנישא לגובה 70 מ’, ארמון ההגמון שנבנה מחדש בשנת 1632, והמכללה לכמרים בתכנונו של ג’וזפה צ’ינו, שהושלמה בשנת 1709. בכיכר סנט אורונצו אפשר לראות את שרידי האמפיתיאטרון הרומי והסֶדילֶה- אולם מועצת העיר במאה ה-16.
