פורטו (Porto), העיר השנייה בחשיבותה בפורטוגל ובירת צפון המדינה, הוכרזה ב-1996 על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולם. היא ניצבת על גדת נהר הדואורו, כמעט בדלתא, ועשירה באתרים היסטוריים- כולל יהודיים. עיר הנמל הזו התפתחה לנמל מוצא ליינות המשובחים של צפון פורטוגל ולמוקד כלכלי וחברתי תוסס, שהפעיל קשרים ענפים עם בריטניה בשיא עוצמתה הכלכלית. באזור הנמל קיימים עד היום בתי יין מסורתיים, המציבים מול פתחיהם סירות עץ עתיקות, שבהן היו משיטים את היינות מן ההרים אל הנמל.
ההיסטוריה הדרמטית של היהודים בפורטו מתחילה בקבלת החסות המלכותית וממשיכה בגירוש, באנוסים וברדיפות האכזריות של “הנוצרים החדשים” בידי האינקוויזיציה. התחיה של החיים יהודיים בפורטו קשורה בשמו של קפטן בארושבאשטרו, שגורש מהצבא בעקבות עלילה והיה ל”דרייפוס הפורטוגלי”. היום עומד בראש הקהילה איש העסקים משה מדינה, שחולק את זמנו בין פורטוגל לישראל, ומרכזה של הקהילה הוא בית הכנסת היפהפה שנבנה מתרומותיהם של משפחת כדורי הלונדונית.
כשחוצים את גשר הברזל פונטה דה לואיש, פרי התכנון של תלמידו של אייפל, מגיעים למרתפי היין שעל גדת נהר גאיה. בחביות העץ במרתפים שמור השגריר המפורסם ביותר של פורטוגל – יין הפורט. מוכרים כאן פורט בן שלוש, במחיר השווה לכל כיס, וגם פורט שנשמר מאז שנות השלושים של המאה שעברה, במחיר שיכול להגיע לכמה אלפי אירו.
