דרומית לבארי, בעמק איטריה, שוכנת העיירה הקטנה אלברובלו, פינת חמד שהוכרזה כאתר מורשת עולם של אונסק”ו, וידועה בזכות מאות בתי הטרולי שבה. הטרולי הם מבני אבן עגולים עם גג בצורת קונוס הנתמך בעמוד עץ במרכז. הגג צוּפָּה באבנים שאינן מודבקות במלט. הבתים נבנו במאה ה-14 על-ידי חקלאים, על אדמות האצילים, כדי להימנע מתשלום מס. כאשר נפוצה שמועה כי גובי המס נמצאים בדרכם לכפר, הפילו בעלי הבתים את המוט והגג היה מתמוטט כחפיסת קלפים. כשהגיעו הגובים הם לא יכלו לדעת שהמבנים הללו משמשים למגורים.
הבנייה הזו הוכיחה את עצמה כיעילה, והפכה במשך הזמן למגורי קבע ייחודים. חלקה העתיק של העיירה מורכב כולו מבתי טרולי ובהם מסעדות, חנויות ואפילו כנסייה. חלק מהמבנים מעוטרים בסמלים מסתוריים, כנראה מעין קמעות למטרות הגנה. מקורם בהיסטוריה הקדומה של האזור, והם מושפעים מכל הדתות והאמונות שעברו בסביבה: נוצריות, אסלאמיות ויהודיות – מנורת קנים, חצי סהר, השילוש הקדוש, סימנים אסטרולוגיים ועוד.
