היה הייתה נערה זהובת שיער בשם לורליי, שאהובה זנח אותה לאנחות. בלב שבור החליטה הנערה להשליך את עצמה לתוך מימיו של הריין כי מאסה בחייה. היא הופיעה מחדש כמעין בתולת ים, עם סנפיר במקום רגליים. על פי האגדה, בעודה יושבת על סלע שזכה להיקרא על שמה, החלה לורליי לשיר שירים כל כך יפים עד שהמלחים שהפליגו בנהר נמשכו לשירתה בלי להבחין כי הם עומדים להתנגש בסלע.

אגדות עם רבות נקשרו בנהר הריין, הנהר הארוך ביותר במערב אירופה, שהפכו לחלק מהמיתולוגיה והתרבות הגרמנית. הריין זורם לאורך 1,233 ק”מ מהאלפים השוויצרים, ונתפס היסטורית כנהר “גרמני” – טוב, לאור העובדה שבשורשו הוא מגיע מהקור האלפיני, זורם לאחר מכן בצורה כמעט ישרה מדרום לצפון ופולש לצרפת והולנד יש כנראה לגרמנים עילה לתביעה.

הריין אכן מוטבע עמוק בתרבות הגרמנית. לאחר קריסת האימפריה הרומית הפך האזור שממזרח לחצי האי האיברי לאזור תחת שליטת העמים דוברי הגרמנית. בלב אזור ההשפעה הגרמנית, בגבול עם היריבה ההיסטורית צרפת מתפתל לו על הריין, על אגדות העם שלו, הנופים המוריקים, המנזרים והכנסיות.

במשך יותר מ-300 שנה עמדה השליטה על הריין במרכז היחסים העכורים בין גרמניה לצרפת. החל מפרוץ מלחמת 30 השנה ב-1618 שבסיומה נחתם הסכם וסטפאליה. הסכם זה העביר את השליטה בחבל אלזס לורן לידי הצרפתים. ב-1871 הצליחו הגרמנים להחזיר לעצמם את השליטה בחבל, לאחר שערכו מצור על פאריס. הצרפתים חיכו לשעת כושר וזו הגיעה במלחמת העולם הראשונה. התבוסה הגרמנית העניקה לצרפתים בחזרה את השליטה על חבל אלזס לורן ובכך הפכו הגרמנים לאלו שממתינים לשעת כושר כדי להשיב לעצמם את החבל.

במלחמת העולם השנייה השיבו לעצמם הנאצים את החבל ואיבדו אותו שוב לאחר המלחמה. הסכם האליזה מ-1963 הביא את הגרמנים והצרפתים לידי שיתוף פעולה אדיר שיוביל שנים לאחר מכן להקמת האיחוד האירופי.

במדינת ריינלנד-פפאלץ, השוכנת בדרום מערבה של גרמניה ומארחת למעשה את הריין, קמה לה במידה רבה עדת אשכנז. יהודים התיישבו ביישובים השונים במדינה זו – קלן, טריר, שפייר, לנדאו, וורמס – כבר בשלהי ימי האימפריה הרומית. בקהילות אלה התהוותה יהדות אשכנז כעדה נפרדת, אם כי הפסיקה האשכנזית נוצרה רק במאות 11-13, כאלף שנים לאחר ראשית ההתיישבות היהודית באזור הריין.

במימיו של הריין, שבעבר לא היו נקיים לחלוטין, משכשכים להם 67 סוגים שונים של דגים כסלמון, דגי שמך וצמדאי, כתוצאה משיקום הנהר במהלך השנים. באזור הריין עדיין מחכים גם לחדקנים שיחזרו.

אפשרויות השיט שמציע הריין הן רבות ומגוונות. התנאים שבהם נערכות ההפלגות על גבי הריין הם תנאים של חמישה כוכבים. התוואי שבו עובר הריין בגרמניה מספק לנו מפגש בלתי אמצעי עם האוכלוסייה הגרמנית הכפרית.

כך למשל אזור הריין התיכון, כונה על ידי הרומטיקנים “הנוף של הנשמה”, על שום הטירות הציוריות שלו, הכרמים הרבים הפזורים לאורכו וסלע הלורליי שנזכר קודם.

אבל אם רוצים לחוות את החוויה הגרמנית, ואף האירופית, שהרי הריין זורם גם בצרפת, הולנד ואוסטריה, כדאי לחפש קרוז שמסוד על פי נושא – ישנם קרוזים שעוסקים בארכיטקטורה, אחרים עוסקים באמנות ואף במוסיקה. בקרוזים אלה מגיע בדרך כלל נואם מיומן שמתמחה באחד מהנושאים שנזכרו.

לאורך הריין ישנן כמה עצירות שניתן להגדירן כחובה. כך למשל הביקור בעיר קלן, העתיקה שבערי גרמניה עוד מהתקופה הרומית. שפייר, וורמס ומיינץ הלא הן קהילות שו”ם שבהן פעלו ושגשגו, חרף הרדיפות השונות, אלפי יהודים.

קרוז בן שבעה ימים אגב שיוצא מאמסטרדם יגיע לבאזל אחרי שבעה ימים שבהם ניתן לעבור בכל הנקודות החשובות. תתכוננו להתאהב!