ממשלת טנזניה הקדישה קרוב ל-30% משטחה להקמה של שמורות טבע, בהן שמורות שיכולות “לבלוע” בשל גודלן את מדינת ישראל. זהו עושר עצום של בעלי חיים שבזכות השמורות יכולים להמשיך בחייהם התקינים ללא מעורבות אנושית. התכוננו אם כן לגיים שיוצא בקרוב – סיור בשמורות החביבות על התיירים, על שלל החיות שמסתובבות בשמורה, חוויה קסומה שלא יכולה להותיר איש באדישותו.
שמורת הסרנגטי
הרולס רויס של שמורות הטבע בטנזניה ובאפריקה בכלל, השמורה המפורסמת ביותר וקרוב לוודאי שגם המצולמת ביותר. רוב שטחה בטנזניה ומיעוטו בקניה. שמה של השמורה מגיע משפת בני המסאי, סרנגיט, שפירושו מישורים אינסופיים. ואכן, הסרנגטי משתרע על כ-30 אלף קמ”ר, יותר ממדינת ישראל, ובהם מסתובבים מיליוני בעלי חיים מכל הסוגים והמינים – אריות, נמרים, פילים, צבאים, גנו, זברות – אם למנות כמה מבעלי החיים שבהם מתאפיין הסרנגטי. כל זמן שמאגרי המים מלאים, מתנהלים חיי הסוואנה או הבוש כמו סרט רגיל בנשיונל ג’יאוגרפיק. הטורפים תרים אחר ציד עסיסי, ואילו הצמחוניים אחר עשב ראוי. זהו גם זמן שבו מתמלאת השמורה בחברים חדשים. בתוך שלושה שבועות נולדים חצי מיליון גנו! אין מה לומר, יש כאן הרבה “עבודה” ל-3,000 האריות, אלף הנמרים וכ-9,000 הצבועים שמסתובבים בשמורה.
לאחר העונה הרטובה, כשהנוף הירוק הופך לצהוב, מתחילה נדידה המונית מטנזניה לכיוון קניה של מעל 2 מיליון בעלי חיים בחיפושם אחר מים. בהם 1.7 מיליון גנו, שרבע מיליון מהם לא שורדים, 470 אלף צבאים וכרבע מיליון זברות. מאחר שבעלי חיים אלה מככבים בתפריט של האריות והנמרים, הללו מלווים את הנדידה. בחודש יוני, כשצריכים הגנו לחצות את נהר מארה ונהר גרומטי, מצטרף אויב נוסף לרשימה – הקרוקודילים, שאורבים לחיות במים ובוחרים להם את ארוחתם הבאה.
שמורת לוע הנגורונגורו
מקור השם של השמורה משפת המסאי ופירושו מתת החיים. השמורה נוצרה כתוצאה מהתמוטטות לוע הר געש לפני 3 מיליון שנה, תופעה המכונה קלדרה, והשמורה היא הקלדרה הגדולה בעולם. ברחבי השמורה ישנם אגמים קטנים ובעלי חיים רבים מסתובבים שם כגון קרנפים, היפופוטמים, זברות, צ’יטות ועוד, בסך הכל כ-25 אלף בעלי חיים בשטח של כ-8,200 קמ”ר. בחודש יוני עוברים בשמורה מיליוני “המהגרים” מהסרנגטי בדרכם לקניה, ובדצמבר שבים בעלי החיים דרך השמורה.
שמורת ימת מניארה
שמורה זו שברוב שטחה ישנו אגם, היא דווקא מהקטנות מקרב השמורות בטנזניה, 329 קמ”ר בסך הכל. האגם “נולד” כל שנה מחדש בזמן העונה הרטובה לאחר שנעלם כמעט לחלוטין בעונה היבשה, משום שהוא רדוד. החודשים מרץ-מאי הם הגשומים ביותר ולכן גם הכי פחות מומלצים לביקור בשמורה ובטנזניה בכלל. החודשים הלאחר מכן, יוני עד אוקטובר הם המומלצים ביותר – האגם מושך אליו כ-500 זנים של חיות ו-400 זנים של ציפורים, ודווקא בשל היות השמורה קטנה ויחסית, היא מעניקה הזדמנויות רבות לחזות בחיות בטבע. מבין החיות שמסתובבות בשמורה ניתן למנות פילים, אריות, זברות, צבאים, חזירי בר, ג’ירפות, נמרים ואפילו קופים ולצדם פלמנגו ועופות מים נוספים. אגב, למי שמעוניין להגיע בסטייל, יש טיסות לשדה תעופה קרוב לשמורה מדאר א-סלאם.
שמורת טרנגירה
שמורת טרנגירה, 20,500 קמ”ר שטחה, נהנית אף היא מתופעה של נדידת הפרסתנים, שנייה בהיקפה רק לסרנגטי, בחפשם אחר מקורות מים. ריכוז הפילים הגדול בשמורה, לפי הערכה עדכנית ישנם שם כ-3,000 פילים, היווה מקור להשראה עבור חוקרי פילים שביקשו לבחון את המערכת החברתית שבה פועלים הפילים. מסתבר שגם בקרב אוכלוסיית הפילים המקומית ישנה תופעת של לידת תאומים – 5% מהלידות בהשוואה לכ-1% בריכוזי פילים אחרים.
מידע נוסף: טיול ספארי לטנזניה
