האי מדגסקר, הנמצא מזרחית לדרומה של אפריקה, הוא בעל עושר ויגוון יוצא דופן הן בממלכת הצומח והן בממלכת החי. חלק לא קטן מהחיות של מדגסקר חיות רק באי הזה ולא ניתן למצוא אותן בשום מקום אחר בעולם, בשל העובדה שהאי נותר בבדידותו במשך עשרות מיליוני שנים. לדוגמה, ישנם כ-250 מיני עופות במדגסקר, ומהם 44%, כ-110 מינים, ייחודיים רק למדגסקר. לפניכם שמונה בעלי חיים ייחודיים למדגסקר שחשבנו שיעניינו אתכם.

ברווז הצלילה המדגסקרי, ברווז כה נדיר עד כי בשנות ה-90 סברו החוקרים שנכחד, וכיום ידועים על 80 פרטים, לאחר שנמצאו כמה ברווזים ב-2006, מה שמותיר אותו עדיין במשבצת הברווז הנדיר ביותר בעולם. הברווז עמד בסכנת הכחדה בשל צמצום באזורי הקינון הטבעיים שלו ובמפגש עם חיות שבעבר לא הסתובבו במדגסקר, אבל כיום פועלים במדגסקר להגדלת האוכלוסייה במהירות. גודלו כחצי מטר והוא נוהג למצוא את מזונו בצלילה באגם. צבעו אדום-חום עם בטן לבנה ומקור אפור, והוא נאלץ לתור הרבה זמן אחר מזון, מה שמאיים על התוכנית לשקם את האוכלוסייה של הברווזים.

חיפושית הג’ירף מכונה כך כי צווארה ארוך באופן מיוחד, בעיקר זה של הזכר. אורכה הוא לכל היותר 2.5 ס”מ, היא חיה ביער ולמזלה אינה צריכה להתמודד עם טורפים טבעיים.

הקוקיה הכחולה היא ציפור יפהפייה שכולה כחולה, עם כתם תכלת מסביב לעין, שלמרבה הצער אהובה על ציידים עד היום ולפיכך היא בסכנת הכחדה. מה שמייחד את הקוקיה הכחולה על פני קוקיות אחרות היא העובדה שאינה פרזיטית אלא מגדלת את צאצאיה.

הזיקית הפנתרית היא אחת מהזיקיות הגדולות בעולם. היא יכולה להגיע לאורך של חצי מטר שזה גודל של חתול בית. הזכרים שבקרב הזיקיות מחליפים צבע במהירות. ברפרטואר של הזיקית המקומית ישנם הצבעים כתום, אדום, כחול וירוק כהה.

צפרדע העגבניה נקראת כך בשל הצבע האדום שבו מתהדרת הנקבה. הזכר נראה קצת משעמם יותר עם צבע חום-כתום לפרווה. הצפרדעים הללו חיות בעיקר בביצות או באזורים לחים אחרים. הצבע האדום מיועד להזהיר טורפים פוטנציאליים, אם כי הם לא נחשבות לרעילות במיוחד.

סיפאקה, קוף ממשפחת הלמורים, זכה לשמו בזכות הקריאה שמאפיינת אותו. הסיפאקה הוא אחד הזנים שנמצאים בסכנת הכחדה מיידית, בדרך כלל בשל אובדן בתי הגידול שלהם כתוצאה מכריתת עצים. סיפאקה בוגר מגיע לאורך של כחצי מטר ולמשקל של שישה קילוגרמים. צבע הפרווה שלו שחור, לבן ואף מוזהב.

האינדרי משתייך אף הוא למשפחת הלמורים, משפחה של קופים ש-50 סוגים שלה חיים במדגסקר, והוא הגדול שבהם. הוא יכול להגיע לאורך של 70 סנטימטר ו-10 קילוגרמים. כיום חיים במדגסקר על פי ההערכה כ-10,000 אינדרי. את האינדרי ניתן למצוא בעיקר במזרח האי ביערות הגשם. האינדרי ידועים בצליל הגבוה שהם מפיקים לשם יצירת קשר בין האחד לשני. הם יכולים לקיים קשר ממרחק של כמה קילומטרים. רגליהם החזקות של האינדרי, כמו של כל הלמורים, מאפשרות להם לנתר למרחק של עשרה מטרים!!

הפוסה הוא מעין הכלאה בין נמיה לחתול. הוא הטורף הבכיר במדגסקר, כשאורכו עשוי להגיע ל-1.80 מטר, חצי מזה זה הזנב, ולמשקל של 10 ק”ג. בדומה לחיות אחרות במדגסקר גם הפוסה נמצא בסכנת הכחדה בשל אובדן בתי הגידול שלו. הפוסה נוהג לצוד גם יום וגם בלילה והוא נוהג לארוב לציד פוטנציאלי ואז להתנפל עליו בהפתעה. המנה העיקרית בדיאטה של הפוסה הם הלמורים. אבל הוא גם נוהג לאכול דגים, ציפורים, צפרדעים ולטאות.